יום חמישי , 21 ספטמבר 2017
חם באתר:
דף הבית » הבלוג של אלון

הבלוג של אלון

  • Positive: Alon Madar

    שני סטודנטים ומצלמה: לחיות עם HIV, אלון מדר

    Two students One camera: Living with HIV, Alon Madar

    שני סטודנטים ומצלמה: לחיות עם HIV, אלון מדר

    Two students One camera: Living with HIV, Alon Madar

  • סקס: מוגן או לא? מחקר חדש

    סקס.. רק המילה הזו מקפיצה אנשים לטוב ולרע. מסיונירי, קינקי או עם עצמך- כולנו עושים סקס. מחקר ישראלי חדש מנסה הלתחקות אחרי הפרקטיקות המיניות של הקהילה הגאה או במילים אחרות, איך הומואים מזדיינים ועד כמה אנחנו שומרים על עצמנו תוך כדי.

    המחקר הוא יוזמה של מס' חוקרים התנהגותיים ואפידימיולוגיים בישראל ובשיתוף עם הוועד למלחמה באיידס ומיועד לכל הומו באשר הוא. השאלון אנונימי לחלוטין ומספיק לענות עליו פעם אחת. אם אתם תושבי קבע באטרף- סביר להניח שנתקלתם כבר בשאלון הזה, מוזמנים להמשיך הלאה ולקרוא את האייטם הבא.

    חיובי ל-HIV? לחץ כאן

    שלילי ל-HIV? לחץ כאן

    למה זה חשוב? מכמה סיבות:

    1. כי זה עושה סקס טוב יותר. מחקרים מראים שדיבור על סקס בין פרטנרים ובכלל מאפשר קרבה גדולה יותר מה שאומר סקס טוב יותר.

    2. בחברה שלא מדברים בה על מיניות והומואיות מספיק,  מחקר יכול לתת לנו רעיונות לחינוך מיני אצל חבר'ה צעירים שרק מתחילים לגלות את המיניות שלהם.

    3. בהתחשב במגמת העליה של מחלות מין שונות (HIV, הרפס, עגבת ועוד כל מיני כאלה), אנחנו צריכים להבין יותר טוב למה זה קורה. כולנו יודעים שקונדום מגן עלינו אבל אנחנו משתמשים בו הרבה פחות.

    שאלות ? ד"ר זהר מור ישמח לענות עליהן :  turkiz1@netvision.net.il

    סקס.. רק המילה הזו מקפיצה אנשים לטוב ולרע. מסיונירי, קינקי או עם עצמך- כולנו עושים סקס. מחקר ישראלי חדש מנסה הלתחקות אחרי הפרקטיקות המיניות של הקהילה הגאה או במילים אחרות, איך הומואים מזדיינים ועד כמה אנחנו שומרים על עצמנו תוך כדי.

    המחקר הוא יוזמה של מס' חוקרים התנהגותיים ואפידימיולוגיים בישראל ובשיתוף עם הוועד למלחמה ...

  • HIV ב-120 שניות

    אנחנו מתכוונים לכל מילה:

    120 שניות שיעשו לך סדר בראש ויכינו אותך לשגרת החיים החדשה שלך.

    מוגש כשרות לציבור בחסות חברת יאנסן

    אנחנו מתכוונים לכל מילה:

    120 שניות שיעשו לך סדר בראש ויכינו אותך לשגרת החיים החדשה שלך.

    מוגש כשרות לציבור בחסות חברת יאנסן

  • ריק דונאטו מ"האח הגדול" יוצא מהארון

    כן כן, לא טעינו בכותרת: משתתף "האח הגדול" ריק דונאטו בחר לשתף את הצופים בסטטוס ה-HIV שלו ולא מתחרט על זה לרגע:

    לחשוף את סטטוס ה-HIV שלי היתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי…

    כך אומר דונאטו עשרה חודשים לאחר ההודעה הפומבית. דונאטו, 52 בחר לעשות את הצעד האמיץ במסגרת תכנית הריאליטי Couples Therapy ששמה מסגיר במה היא עוסקת. דונאטו מקדיש כיום את זמנו לקידום מטרות חברתיות ועבודה עם ארגוני צדקה שונים.

    תודה ריק, כן ירבו:)

    כן כן, לא טעינו בכותרת: משתתף "האח הגדול" ריק דונאטו בחר לשתף את הצופים בסטטוס ה-HIV שלו ולא מתחרט על זה לרגע:

    לחשוף את סטטוס ה-HIV שלי היתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי…

    כך אומר דונאטו עשרה חודשים לאחר ההודעה הפומבית. דונאטו, 52 בחר לעשות את הצעד האמיץ במסגרת תכנית הריאליטי Couples ...

  • מקועקעים: הסרט האדום

    מי שעשה קעקוע או חושב על אחד יודע שהחלק הכי קשה (מעבר לכאב המנג'ז) הוא להחליט מה לקעקע.

    הנה 18 אנשים שחיים עם HIV/איידס שבשבילם לא היתה שאלה בכלל:

    18tats

    מי שעשה קעקוע או חושב על אחד יודע שהחלק הכי קשה (מעבר לכאב המנג'ז) הוא להחליט מה לקעקע.

    הנה 18 אנשים שחיים עם HIV/איידס שבשבילם לא היתה שאלה בכלל:

    18tats

  • מחקר חדש מגלה: אין סוכר, אין HIV

    סוכר הוא מקור אנרגיה זמין וחשוב, כמו דלק למכונית. גם HIV זקוק לסוכר כדי להתרבות. הוירוס, שחודר לתוך תאי CD4, משתמש באספקת הסוכר וועוד חומרים מזינים של התא, כדי להתרבות. חוקרים מאונ' נורת'ווסטרן גילו שהרעבת HIV מסוכר- לא רק עוצרת את ההתפשטות שלו אלא הורגת אותו. איך זה עובד? החוקרים גילו "מתג הפעלה" בתוך הוירוס שאחראי על אספקת הסוכר. הם גילו שאם "מכבים" את מתג ההפעלה, אספקת הסוכר לוירוס נקטעת והוירוס מת.

    מתג ההפעלה הזו נקרא פוספוליפס D1 (נא לומר בקול רם 3 פעמים ומהר) וכדי לכבות אותו, השתמשו החוקרים בתרכבות ניסויית חדשה וסודית ביותר.

    התוצאות ראשוניות מאוד והוכחו, נכון לעכשיו, בתנאי מעבדה בלבד. החוקרים סבורים שבעתיד, התרכובת הזו תוכל לשמש ככיוון נוסף במציאת מרפא ל-HIV.

     בינתיים, הם אופטימיים לגבי שימוש פרקטי יותר: הכנסת התרכובת לטיפול התרופתי המשולב ל-HIV יכול להוריד את רמת רעילות התרופות לטווח הארוך.

    סוכר הוא מקור אנרגיה זמין וחשוב, כמו דלק למכונית. גם HIV זקוק לסוכר כדי להתרבות. הוירוס, שחודר לתוך תאי CD4, משתמש באספקת הסוכר וועוד חומרים מזינים של התא, כדי להתרבות. חוקרים מאונ' נורת'ווסטרן גילו שהרעבת HIV מסוכר- לא רק עוצרת את ההתפשטות שלו אלא הורגת אותו. ...

  • תשובה חיובית: צעדים ראשונים

    קיבלת תשובה חיובית? מבולבל? מפוחד? הרבה שאלות? ד"ר לובה טאו, רופאת HIV במרכז רפואי סוראסקי, מכינה אותך לפגישה ראשונה איתה:

    לבשר למטופל, שבריא בדרך כלל, שהוא נשא HIV זה לא פיקניק, אם כי בימינו זה בכל זאת יותר קל.

    אתה אף פעם לא יודע מה תהיה התגובה: ישנם אנשים שחשדו וחיכו לבשורה הזאת ולכן מקבלים אותה יחסית בקלות יותר (כלפי חוץ, אני מתכוונת) ויש אנשים שעבורם זה כמו ברק שהכה משמיים. אז ראיתי אדישות וראיתי בכי, וראיתי חוסר שקט ותגובות כמו: "זהו, החיים נגמרו" ו"עדיף שהיית אומרת שיש לי סרטן". בפגישה הראשונה אני משתדלת לדבר כמה שפחות ולא להעמיס יותר מדי מידע, אלא אם מי שיושב לפני מבקש/ת לדעת יותר. במקרה כזה אני משתדלת שהמידע יהיה כמה שיותר פשוט וסכמטי. רוב האנשים ידועים מה זה HIV, את הפרטים אני כבר אסביר אחר כך, אחרי שהסערה תשכך, אחרת זה לא יופנם.

    בהתחלה, אני מממליצה לקחת זמן ולתת לדברים לחלחל. הזמן שלוקח לבדיקות מעבדה להתבצע זה בדיוק הזמן הנכון – בסביבות שבוע. כאשר הבדיקות בידיי אפשר גם לדבר על הדברים יותר קונקרטית ולענות על השאלות. אם רוצים לחפש מידע – אז באתרים מקצועיים שנותנים מידע נכון, מהימן וידידותי למטופל. אם יש בסביבה אנשים שאתם מכירים שהם נשאי HIV – זה רעיון טוב לדבר עם מישהו שכבר בתוך זה. בכל מקרה, אני ממליצה לא לצלול לתוך האינטרנט. יש יותר מדי מידע לא נכון ומעוות.

     לפגישה השנייה אני קוראת ראיון הדדי, אנחנו נשוחח על HIV ומה לצפות להמשך. עדיף להגיע מוכנים וגם לרשום את השאלות שרציתם לשאול. אחרי הכל אתם מתחילים דף חדש בחיים עם שינוי סטטוס משלילי לחיובי.

    אני אשאל שאלות רקע כדי לקבל תמונה רחבה עליכם/ן, כגון:

    חשוב לי לדעת האם יש מחלות אחרות או טיפול תרופתי קבוע או לא?
    האם ישנם תוספים או תרופות ללא מרשם שאתם נוהגים ליטול?
    האם מטופל מעשן, באיזו תדירות משתמש באלכוהול והאם מדי פעם משתמש בסמים שונים (recreational drugs)?
    תוספי מזון למיניהם, ויטמינים וכו'?
    האם השתמש בסמים בהזרקה אי פעם?
    מה ההעדפה המינית? האם אתם בזוגיות או רווקים? האם יש לכם ילדים? באיזה גילאים? וכן, הרבה פעמים יש צורך לעשות בדיקת HIV לבני/בנות זוג וילדים – דבר שמוסיף מתח, והרבה.
    הפרטים האישיים הללו יכולים להשפיע על החלטה לגבי טיפול גם מתוך אחריות כלפי בני הבית.

    גם לאורח החיים שלכם/ן ישנן השלכות לגבי הטיפול.

    עד כאו השאלות שלי- עכשיו תורכם/ן. חשוב לי מאוד שתרגישו בנוח לשאול שאלות. לא להתבייש, אין דבר כזה שאלה מטופשת, אם היא עלתה לראש, אז כנראה שהיא חשובה.

    "שאלת מיליון הדולר" היא: מתי נדבקנו?

    לשאלה הזאת קל לענות אם ביצעתם/ן בעבר בדיקות HIV. בנוסף, אינדיקציה נוספת היא אם חליתם במחלת חום (עלה לכם החום בלי סיבה מיוחדת), לפעמים ללא סימפטום אחר , בתקופה שבין בדיקה שלילית לחיובית. כמה מקרים כאלה יש? לא הרבה. לכן לרוב קשה לדעת מתי התרחשה ההדבקה. במקרה הטוב, אפשר לנסות לשער לפי רמת CD4, אך גם זה לא תמיד נכון.

    אני נשאלת הרבה איך להתנהג עם בני זוג? מלבד יחסי מין שצריכים להיות מוגנים, אין שום הגבלות. כידוע, הנגיף עובר במספר נוזלי גוף: דם, זרע, הפרשות וגינליות וחלב אם. וכן אפשר להביא ילדים לעולם בתנאי של נטילת טיפול, כמובן.

    נשאות HIV היא מחלה "מבגרת", תרתי משמע: תצטרכו "להתבגר" ולקחת אחריות על עצמכם/ן וגם משום שהמחלה עצמה מזרזת תהליכי הזדקנות. כך, למשל, קיימת פגיעה מוקדמת בצפיפות העצם בקרב נשאי HIV, פגיעה כלייתית, ירידה בזיכרון וכו'.

    דבר אחד שחשוב לי להדגיש : אל תתמודדו עם זה לבד!!! זה קשה, במיוחד בהתחלה, אבל מדובר במחלה כרונית לכל דבר וקשה להסתיר את זה לאורך זמן. אפשר לחלוק את הקשיים עם הרופא/ה המטפל/ת, אפשר לפנות לטיפול פסיכולוגי שקיים במרכזי HIV, לדבר עם נשאים אחרים, אבל לא לשמור רק לעצמכם. חשוב שיהיה שיח פתוח עם הרופא/ה המטפל/ת על מנת שאפשר יהיה לעזור לשמור על הבריאות הנפשית ולא רק לראות שהבדיקות "בסדר".

    אני בעצמי לא יודעת איך לספר לבני זוג, וגם לא באיזה דייט, רק יכולה להגיד שחייבים, אבל ניתן להיעזר בנשאים אחרים שכבר עברו זאת ובפסיכולוג.

    המידע על הנשאות הוא פרטי של המטופל ונמצא תחת חיסיון רפואי. במידה ומטופל מעוניין לחשוף אותו בפני גוף כזה או אחר (למשל, מכתב לצורך ביטוח נסיעות לחו"ל) ומבקש מכתב על המצב הרפואי, עליו לחתום על ויתור סודיות, אחרת אין באפשרותנו לעשות זאת.

    קיבלת תשובה חיובית? מבולבל? מפוחד? הרבה שאלות? ד"ר לובה טאו, רופאת HIV במרכז רפואי סוראסקי, מכינה אותך לפגישה ראשונה איתה:

    לבשר למטופל, שבריא בדרך כלל, שהוא נשא HIV זה לא פיקניק, אם כי בימינו זה בכל זאת יותר קל.

    אתה אף פעם לא יודע מה תהיה התגובה: ישנם אנשים שחשדו וחיכו לבשורה הזאת ולכן ...

  • איך בוחרים טיפול תרופתי?

    או קיי, אז מתי מתחילים את הטיפול? באיזו תרופה בוחרים, כמה תרופות לוקחים?

    כיום, משרד הבריאות קובע שמתחילים טיפול כאשר רמת CD4 יורדת מתחת ל-500, אבל זה לא מספר קדוש. קיימים מצבים רבים שאנחנו מתחילים טיפול גם אם רמת ה- CD4 עוד לא הגיעה לרף הזה. למשל, נשים בהריון, זיהום צולב עם צהבת נגיפית B, פגיעה כלייתית, זוגות בהם אחד מבני זוג שלילי לנגיף ועוד.

    ההחלטה על התחלת הטיפול משחקת תפקיד מרכזי כי ברגע שמתחילים – לא מפסיקים. אנחנו כבר לא בשנות ה- 80 או 90 של המאה הקודמת. זה כבר לא אותו "קוקטייל" שצריך ליטול כמות גדולה של כדורים, מספר פעמים ביום. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: הטיפול הוא משולב ומכיל מספר תרופות מקבוצות שונות עם מנגנוני פעולה שונים. הטיפול לרוב מורכב מתרופת שלד (backbone) ותרופה נוספת מאחת הקבוצות העיקריות שנפרט עוד מעט.

    ההחלטה לגבי איזה טיפול תרופתי ליטול צריכה להיות משותפת- שלכם/ן ושל הרופא/ה המטפל/ת. בסופו של דבר, הטיפול  התרופתי נועד לשמור על בריאותכם ולמנוע את העברת הנגיף לאדם אחר, חשוב שתקחו חלק מכריע בהחלטה זו.

    תפקידו של הטיפול התרופתי המשולב הוא לעצור את פעילות הנגיף (וליתר דיוק- את השכפול שלו) וכך לאפשר למערכת החיסון להתחזק. הטיפול עוצר, אך לא מעלים את הנגיף מהגוף. את הכדורים האלו תצטרכו לקחת על בסיס יומי ולכן חשוב שיתאים לאורח החיים שלכם/ן. אם תעדיפו לקחת את הטיפול התרופתי פעם ביום, בארץ כעת קיימות 3 תרופות בכדור אחד או STR (single tablet regimen). למרות שמדובר בכדור אחד ביום, בסופו של דבר כדור זה מכיל בתוכו 3 תרופות שונות. בקרוב תהיה תרופה רביעית שאושרה על ידי סל הבריאות הנמצאת בתהליכי רישום לפני שתהיה נגישה לציבור. מלבד STR ישנם שילובים של פעם ביום אך יותר מכדור אחד (2-4).

    איך מחליטים על הטיפול המתאים ביותר? הנה כמה נקודות שאני לוקחת בחשבון:

    • תדירות: כמה פעמים ביום צריך לקחת את הטיפול?
    • כמות: עמה כדורים בכל פעם?
    • מה תופעות הלוואי של הטיפול לטווח ארוך ולטווח קצר?
    • אינטראקציות עם תרופות אחרות ותוספים שמטופל נוטל
    •  עדות למחלות נלוות
    •  עדות למוטציות של הנגיף אשר עושות אותו עמיד לתרופה זו או אחרת
    •  צורך בנטילה עם אוכל
    • גיל המטופל
    • העומס הנגיפי .

    לכן הדו-שיח כאן חשוב. הרופא/ה המטפל/ת רוצים בטובתך- שהנגיף יהיה בשליטה, מערכת החיסון במצב טוב וללא תופעות לוואי אם אפשר.

    מה שנכון, זאת לא צריכה להיות החלטה חד צדדית, לא של הרופא ולא של המטופל. ישנם מצבים שמגבילים אותנו בבחירת הטיפול כמו עמידויות של הנגיף, מחלות נלוות או הפרעות בבדיקות מעבדה. עדיין תקבלו הסבר מפורט למה בוחרים אופציה אחת על גבי אחרת, גם אם זה כרוך בכמות גדולה יותר של כדורים או נטילה פעמיים ביום.

    כשמתחילים טיפול תרופתי- המטרה היא להישאר איתו ולא "לזגזג" בין טיפולים. אורח חיים, תרופות אחרות או תופעות לוואי הם גורמים קריטיים שמשפיעים על היכולת להיצמד לטיפול לכן חשוב לדבר עם הרופא/ה כדי לבחור (או להחליף) לטיפול שיתאים לצרכים שלך.

    או קיי, אז מתי מתחילים את הטיפול? באיזו תרופה בוחרים, כמה תרופות לוקחים?

    כיום, משרד הבריאות קובע שמתחילים טיפול כאשר רמת CD4 יורדת מתחת ל-500, אבל זה לא מספר קדוש. קיימים מצבים רבים שאנחנו מתחילים טיפול גם אם רמת ה- CD4 עוד לא הגיעה לרף הזה. למשל, נשים בהריון, זיהום צולב עם צהבת נגיפית ...

  • הטיפול התרופתי המשולב: רשימת תרופות

    עיצוב: אלי גייגר, נורברט

    קבוצת תרופות שלד (Backbone)

       NRTI:קבוצה שמהווה בסיס לטיפול המשולב  ואליה מצרפים את אחד השילובים שמפורטים כאן. התרופות העיקריות שאנו משתמשים בהן הן truvada  ו-kivexa, שתיהן שילוב של שתי תרופות ושתיהן ניתנות פעם ביום ללא קשר לאוכל. במקרים מסוימים משתמשים  ב combivir שניתן פעמיים ביום. בעבר, התרופות הישנות יותר מקבוצה זו היו ידועות כגורמות לליפודיסטרופיה (איבוד מסת שריר) וחמצת לקטית – תופעות לוואי שלא רואים הרבה יותר.

     כדאי לדעת על טרובדה:  tenofovir שהוא חלק מtruvada על צפיפות העצם ותפקוד כלייתי שנובע משימוש ממושך.

    כדאי לדעת על קיבקסה: עלולה לגרום לתגובות של רגישות יתר בחלק מהמטופלים בגלל חומר פעיל שנקרא אבקביר   (Abacavir)ולכן  יש צורך בביצוע בדיקה גנטית לפני התחלת הטיפול.

    אל תרופות השלד מצרפים אחד מהשילובים הבאים:

    קבוצת NNRTI:

    העיקריות שבשימוש כעת הן Efavirenz)Stocrin ) ו (Edurant ׂׂׂ(Rilpivirine.

    את הטיפולים האלו ניתן לקחת גם ככדור אחד (STR) – ואז תזהו אותן כ-Atripla  (סטוקרין + שלד) ו- Eviplera (אדורנט + שלד)

    תופעות לוואי:ל- EFAVIRENZ שהוא חומר פעיל בסטקורין ואטריפלה עשויות להיות השפעות נוירולוגיות כמו חלומות מוזרים, סיוטים, סחרחורת, ירידה במצב.

    אינטראקציות עם תרופות אחרות: יש ולכן חשוב לשוחח עם הרופא/ה על תרופות אחרות שאת/ה נוטל/ת. חשוב להגיד לרופא אם התחלתם תרופה חדשה.

    בדיקות מומלצות:  חשוב לעקוב אחרי אנזימי כבד ופרופיל שומנים

    קבוצת  ה-PI :

     רוב התרופות מקבוצה הזו נלקחות פעם ביום, אך במספר כדורים,פרט לkaletra שניתנת פעמיים ביום. התרופות העיקריות הן (Reyataz (atazanavir ו- (Prezista (darunavir.

    כדאי לדעת על PI: התרופות הללו מצריכות שימוש ב "חיזוק" על ידי תרופה בשם ritonavir שמעלה את הריכוז של תרופות הPI, אך עלולה לגרום לאינטראקציות עם תרופות אחרות.

    תופעות לוואי: קבוצת PI מתאפיינת בתופעות לוואי גסטרואינטסטינליות, ז"א כאבי בטן, בחילות, שלשולים.  ישנה השפעה של האוכל על הספיגה וישנן אינטראקציות עם תרופות אחרות.

     

    קבוצת מעכבי אינטגרז (II):

    התרופות העיקריות הן (Isentress  (raltegravir), Tivicay (dolutegravir ו elvitegravir שהינה חלק מSTR -stribild.  חלק מהתרופות הללו נלקחות  פעם ביום וחלק פעמיים.

    כדאי לדעת על II:לתרופות מקבוצה זו אין הרבה תופעות לוואי והן נסבלות בצורה טובה. מאפיין נוסף – מעט אינטראקציות עם תרופות אחרות (פרט ל-STRIBILD)

    תופעות לוואי: קבוצת II היא קבוצה הכי צעירה. תופעות הלוואי האפשריות הן כאבי שרירים, לפעמים הפרעות שינה וירידה במצב רוח.

    אינטראקציות עם תרופות אחרות: לקבוצה פרופיל מטבולי טוב ואינטראקציות מעטות, אך קיימות עם תרופות אחרות.

    חודש אחרי תחילת הטיפול התרופתי כל נשא יוזמן לביצוע בדיקות מעבדה וביקור רפואי על מנת לברר מה הסבילות של הטיפול, האם ישנה ירידה בעומס הנגיפי ועלייה ברמת  CD4.

    נשאית HIV שמעוניינת להיכנס להריון צריכה להתחיל טיפול אנטיויראלי.  במקרים שאישה מתכננת הריון או נכנסת להריון כשהיא עדיין לא מטופלת המשלב המועדף הוא reyataz, norvir  או  KALETRA יחד עם NRTI. במידה ואישה מגלה שהיא בהריון כאשר היא כבר מטופלת בטיפול נגד HIV ההנחיות החדשות מדברות על כך שלא לשנות את הטיפול  כאשר רוב התרופות הן קטגוריה B או C ומותרות בהריון. ההסתייגויות היחידות הן לגבי efavirenz  מחשש להשפעה שלילית על התפתחות מערכת עצבים של העובר בתחילת ההריון. אנו עוקבים בקפדנות אחרי נשים הרות ועובדים בשיתוף פעולה עם מערך הנשים וילדים על מנת לאפשר לידה של תינוקות בריאים.

    אנו שמים דגש גם על הטיפול המונע: גם כשמדובר בטיפול אנטיביוטי מניעתי כשרמת CD4 נמוכה וגם כדי להפחית תחלואה במחלות זיהומיות שניתנות למניעה בעזרת החיסונים בכל נשא. כל נשא יופנה לביצוע תכנית חיסונית כנגד צהבות נגיפיות A וB, פנאומוקוק ושפעת עונתית.

    החשיבות של הרפואה המונעת היא גם במניעה של תחלואה קרדיווסקולרית וממאירויות. לכן פעם ב3-4 חודשים מתבצעות בדיקות דם מקיפות, כולל פרופיל שומנים. לכל אישה אנחנו ממליצים לבקר אצל גינקולוג פעמיים בשנה ולבצע בדיקת PAPS מיד עם גילוי המחלה ופעם בשנה בהמשך.

    וכמובן, אנחנו מעודדים עד מאוד את הפסקת העישון, כי גם עישון וגם HIV הם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות ממאריות.

    קבוצת תרופות שלד (Backbone)

       NRTI:קבוצה שמהווה בסיס לטיפול המשולב  ואליה מצרפים את אחד השילובים שמפורטים כאן. התרופות העיקריות שאנו משתמשים בהן הן truvada  ו-kivexa, שתיהן שילוב של שתי תרופות ושתיהן ניתנות פעם ביום ללא קשר לאוכל. במקרים מסוימים משתמשים  ב combivir שניתן פעמיים ביום. בעבר, התרופות הישנות יותר מקבוצה זו היו ידועות כגורמות לליפודיסטרופיה ...

  • כל מה שביקשתי זה משפחה…

    " אתה רואה את הקו הזה? זה קו החיים ואצלך הוא מודגש ורציף, זה אומר שיהיו לך חיים ארוכים ובריאים יחסית. והקפלים שנוצרים מקיפול הזרת, זה כמה ילדים יהיו לך. אני רואה אחד או שניים או משהו באמצע. בן ואולי בת..", אמרה דודה שלי כשקראה לי בכף היד לפני חמש עשרה שנים. הייתי בן עשרים, שניה לפני שאני יוצא להרפתקה הגדולה בחיי וחיפשתי סימנים מחזקים לקראת החיים החדשים בארץ חדשה. הרבה דברים קרו מאז אותה קריאת כף יד ובכל זאת, מדי פעם, הייתי נזכר בה. בייחוד אחרי שגיליתי שאני נשא HIV. נקרעתי בין הרצון להאמין לדודה שלי לבין מה שהשכל הישר אומר- עזוב שטויות, קריאות בכף יד עאלק. בתור אחד שחי עם הנגיף כבר אחת עשרה שנה, נראה לי שהיא גם צדקה, הדודה שלי. אני במצב גופני ובריאותי מצויין. למדתי להקשיב ולסמוך על הגוף שלי ולטפל בו/בי כמו שצריך. החיים עם מחלה כרונית מגיל צעיר יחסית (24) דפקו כמה תכניות בדרך אבל, בגדול, HIV לא מנע ממני לחיות את החיים שלי.

    רק דבר נלקח ממני. דבר אחד- שהיה שוה הכל: ילדים.

    מאז שאני זוכר את עצמי-אהבתי ילדים ואת חברתם. הידיעה שיהיו לי ילדים היתה מובנית ואורגנית, לא משהו שיש להטיל בו בכלל ספק. עם השנים, אחרי שיצאתי מהארון והתחלתי לחיות את חיי באור השמש, ילדים הפכו להיות פריט ברשימת "דברים לעשות" אבל כבר לא בדירוג גבוה. שילוב של אורח חיים של דייל והומו שחושב שיישאר צעיר לנצח. תחושת הביטחון הזו התנפצה עם גילוי הנשאות. הייתי צריך להגיד תודה בכלל על זה שיש טיפול תרופתי שיציל את חיי. ילדים ירדו מהרשימה לחלוטין. חוצמזה, שמי ייתן להומואים לעשות ילדים ולהקים משפחה. מוזר לחשוב על אחת הזכויות הבסיסיות של כל אדם- הזכות למשפחה- כמצריכה אישור של מישהו אחר. ההטרוסקסואלים ביניכם עשויים שלא להבין את הנקודה הזו עד הסוף. מבחינתכם, ומבחינת החוק בישראל ובעוד הרבה מקומות בעולם, הומואים הם אזרחים שאינם שווי זכויות, ואני אומר "הומואים" ולא מתייחס לקהילה הגאה בכלל, מאחר ונשים לא צריכות אישור מאף אחד כדי להיכנס להריון ולהקים משפחה. ממני, לעומת זאת, ומכל גבר שרוצה להקים תא משפחתי שחורג ממבנה בעל/אשה/ילדים, הבחירה הזו מופקעת באופן שרירותי. זה אולי אחד המקרים הבודדים בו גברים סובלים מאפליה והדרה ביחס לנשים. HIV כמובן לא עושה את זה פשוט יותר. עד לפני כמה שנים, לא היתה בכלל אופציה טכנית לעשות את זה. אבל היום קיימת פרוצדורה שנקראת שטיפת זרע. הוירוס נמצא בנוזל הזרע- אך לא בזרע עצמו. שטיפת זרע "מנקה" את הוירוס מדגימת זרע ומאפשרת הפריה או הזרעה מבלי לחשוש להדבקה של האשה. זו גם הסיבה שאב אינו יכול להדביק עובר ב-HIV. הפרוצדורה הזו קיימת בישראל וכלולה בסל הבריאות לנשאי HIV  וביה"ח הדסה עין כרם מפעיל פרוייקט ייחודי מזה כמה שנים שמנגיש את השרות לגברים נשאי HIV. הפתרון הזה הציל את החלום שלי למשפחה. כשמלאו לי שלושים, סדרי עדיפויות בחיים השתנו. ריגושי הבזק וסיפוק צרכים מיידי איבדו מהקסם הממכר שלהם. הרגשתי שהגעתי לנקודה בה אני  צריך יותר. יותר תוכן. יותר עומק. יותר שורשים. התמזל מזלי, כמו הרבה פעמים אחרות בחיי, ומצאתי בת זוג להורות ש-HIV לא הפחיד אותה והקמנו משפחה יחד בצורת הורות משותפת. ההתמודדיות שלנו כהורים דומות אך גם שונות משל זוגות אחרים, הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים. הקשר שלנו לא מבוסס על רומנטיקה או אהבה אינטימית של בני זוג אלא על חברות עמוקה ומטרה  משותפת: הרצון של כל אחד מאיתנו להקים משפחה. גם פונדקאות נפתחה כאפשרות פרקטית לאנשים החיים עם HIV. יעידו על כך עשרות זוגות מעורבי סטטוס כמו גם יחידנים (אני מכיר מספר אבות יחידנים באמצעות פונדקאות), הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד, שמימשו את זכותם ובחרו להקים משפחה על אף הקשיים. הזכות למשפחה וילדים היא שלנו ושלנו בלבד. כל ניסיון לשלול זכות זו היא שלילת זכותו של אדם לחיים טובים ושויוניים. הבחירה להקים משפחה היא לא החלטה פשוטה ולעולם תהיה החלטתה אישית- לאף אחד אחר אין זכות לשלול או לערער אותה. אף פעם לא האמנתי ש-HIV צריך או יכול למנוע ממני את החיים שתמיד איחלתי לעצמי. רק אני יכול למנוע ממני את החיים שתמיד איחלתי לעצמי.

    פרו ורבו ומלאו את הארץ.

    " אתה רואה את הקו הזה? זה קו החיים ואצלך הוא מודגש ורציף, זה אומר שיהיו לך חיים ארוכים ובריאים יחסית. והקפלים שנוצרים מקיפול הזרת, זה כמה ילדים יהיו לך. אני רואה אחד או שניים או משהו באמצע. בן ואולי בת..", אמרה דודה שלי כשקראה לי בכף היד לפני חמש עשרה שנים. הייתי בן ...

  • דבר בנימוס

    סיטואציה לא מופרכת: חבר או חברה קיבלו תשובה חיובית ל-HIV. מה אומרים? איך מגיבים? קמפיין "דבר בנימוס" מציע פתרון מושלם :) אהבתם את הרעיון? יש לכם רעיונות לעוד מסרים? יאללה, ממתינים לשמוע אותם!

    דבר בנימוס. לא צריך לגמגם

    דבר בנימוס. לא צריך לגמגם

    סיטואציה לא מופרכת: חבר או חברה קיבלו תשובה חיובית ל-HIV. מה אומרים? איך מגיבים? קמפיין "דבר בנימוס" מציע פתרון מושלם :) אהבתם את הרעיון? יש לכם רעיונות לעוד מסרים? יאללה, ממתינים לשמוע אותם!

  • האם נשאי HIV יכולים לתרום איברים?

    מחקר דרום אפריקאי קובע: HIV לא מונע תרומת איברים

    מה יותר קשה מלחיות עם מחלה כרונית? לחיות עם מחלה כרונית ולהזדקק לתרומת איברים.

    לפי דו"ח המרכז הלאומי להשתלות בישראל (אד"י) ב-2014 חלה עליה של ממתינים להשתלת איברים וירידה במספר התורמים. המחסור באיברים לתרומה מורגש בכל העולם (בארה"ב רשימת הממתינים להשתלה כלשהי עומד על 120 אלף). המחסור באיברים להשתלה מתפרש למותם של מטופלים רבים. בניסיון למצוא פתרון למחסור, הקהילה הרפואית פונה למקורות אחרים שעד היום, נפסלו. מקורות אחרים כגון אנשים החיים עם HIV/איידס. בזכות הטיפול התרופתי המשולב, נשאי הנגיף מאריכים חיים ובדומה לאנשים שאינם נשאי הנגיף, עלולים לסבול ממחלות אחרות שמצריכות השתלת איברים. עד לאחרונה, נשאי HIV נדחקו לתחתית רשימת ההמתנה מסיבות לא נעימות אך מובנות: מועמד להשתלה עם מחלה כרונית כמו HIV הוא הימור גדול מדי להצלחת התהליך לעומת מועמד ללא HIV. אבל מה לגבי קבלת איברים לתרומה מנשאי HIV- האם זה אפשרי? האם זה בטוח?

    לגבי "האפשרי"- התשובה היא כן. על פניו, אין שום סיבה שאדם החי עם HIV שנוטל את הטיפול התרופתי המשולב ומטפל בבריאותו, לא יוכל לתרום איברים. הסיכונים האובייקטיבים הטמונים בהשתלת איברים (דחיית הגוף המקבל את האיבר המושתל וסיכונים אחרים שנובעים מניתוח) קיימים בכל השתלה.

    לגבי "הבטוח" הדעות חלוקות. החשש הגדול ביותר הוא העברת הנגיף מהאיבר המושתל לגוף המקבל, סיכון שלא ממהרים לקחת.

    חוקרים בדרום אפריקה שאלו את עצמם: מה אם נשאי HIV יוכלו לתרום/לקבל תרומת איברים מנשאי HIV אחרים? האם הסיכונים נמוכים יותר מאחר ומדובר בהשתלת איברים בין מטופלים עם אותו מצב כרוני? מחקר דרום אפריקאי מצביע שתרומת כליות בין נשאי HIV היא הליך בטוח ובעל אחוזי הצלחה גבוהים. המחקר, שנערך בין השנים 2008-2014 והשתתפו בו כ- 26 מושתלי כליה נשאי HIV, הראה אחוזי הצלחה גבוהים (84% מההשתלות נקלטו כיאות). החוקרים לא ממהרים לצאת בהכרזות גורפות ומדגישים כי הנסתר רב מן הגלוי- החשש להדבקה כפולה (הידבקות בזן שונה של HIV אשר עשוי להיות עמיד לטיפולים מסויימים) כמו גם הצורך בשימוש גדול יותר בתרופות מדכאות מערכת חיסונית שתפקידן לדכא את מערכת החיסון שעלולה לזהות את האיבר המושתל כגוף זר ולהילחם בו.

    על אף הסיכונים, מדובר בחדשות טובות. אנשים החיים עם HIV/איידס סובלים מאפליה במערכת הבריאות לאו דווקא בשל דעות קדומות תפלות או סטיגמה מיושנת, אלא בשל חוסר מידע שנובע מחוסר במחקר בתחום. יצירת "מאגר תורמים חיוביים" יכולה לסייע בקיצור רשימת ההמתנה ויצירת "מסלול מהיר" להשתלת איברים לאלו הזקוקים לה.

    מחקר דרום אפריקאי קובע: HIV לא מונע תרומת איברים

    מה יותר קשה מלחיות עם מחלה כרונית? לחיות עם מחלה כרונית ולהזדקק לתרומת איברים.

    לפי דו"ח המרכז הלאומי להשתלות בישראל (אד"י) ב-2014 חלה עליה של ממתינים להשתלת איברים וירידה במספר התורמים. המחסור באיברים לתרומה מורגש בכל העולם (בארה"ב רשימת הממתינים ...

  • מה נסגר עם ג'ארד לטו?

    אתם בטח זוכרים אותו בזכות הזכיה בפרס האוסקר הנחשק בסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס". הסרט, בו הוא מופיע לצד מת'יו מקונוהי, מגולל סיפור אמיתי על  נשא HIV המבריח תרופות לא חוקיות לטקסס לאחר שהוא גילה שהן מסייעות לתסמיני המחלה.

    אוסקר 2014

    אוסקר 2014

    חצי חצי. לטו/ רייאון

    ג'ארד לטו לא טירון בשואו ביזנס. הוא יכול לנפנף בקריירה מגוונת שחוץ מקולנוע כוללת גם מוסיקה (יש לו להקה בשם Thirty seconds to Mars), כתיבה והלחנה וכיכוב בסדרות על מסך הכסף.

    ליטו מגלם את רייאון, זונת רחוב שהיא  אשה טרנסקסואלית  ונשאית HIV בעצמה. אבל ליטו עושה גלים כבר כמה חודשים (מאז ספטמבר האחרון) פחות בגלל כישורי המשחק שלו ויותר בגלל.. גודל איבר המין שלו. עושה רושם שהאמריקאים (וחובביהם) לא יכולים להסיר את עיניהם מהמפשעה של ליטו שכנראה שוברת שיאים.

    החדשה המרעישה של היום: אלקסיס ארקט (לשעבר רוברט ארקט האח של… שחי היום כאשה טרנסקסואלית)  חשבה שיותר מאשר שלום גלובלי, קץ לעוני ומציאת מרפא לאיידס- העולם ירצה לדעת שהיא קיימה יחסי מין עם ליטו ושהאיבר שלו משהו מיוחד.

    ליטו ידוע כשחקן שלוקח את עצמו ברצינות. כל כך ברצינות שכשהוא עובד על סרט הוא נכנס לדמות אותה הוא מגלם על הסט וגם מחוצה לו, גם אם זה בא על חשבון הבריאות שלו (עיינו ערך כמה רזה רייאון ב"מועדון הלקוחות של דאלאס").

    אתם בטח זוכרים אותו בזכות הזכיה בפרס האוסקר הנחשק בסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס". הסרט, בו הוא מופיע לצד מת'יו מקונוהי, מגולל סיפור אמיתי על  נשא HIV המבריח תרופות לא חוקיות לטקסס לאחר שהוא גילה שהן מסייעות לתסמיני המחלה.

    ג'ארד לטו לא טירון בשואו ביזנס. הוא יכול לנפנף בקריירה מגוונת שחוץ מקולנוע כוללת גם מוסיקה (יש לו ...

  • בטח שאפשר לשנות

    אני חי עם HIV כבר למעלה מעשור. מעניין שזה הפרט הראשון שאני בוחר לחשוף. בעצם, זה שני פרטים: זה שאני נשא HIV הוא פרט אחד והשני- משך הזמן שזה הסטטוס שלי. יש משהו מעצים במשפט הזה, עכשיו שאני חושב על זה. לומר שאני נשא HIV לא היתה בעיה עבורי ומעולם לא הרגשתי שאני צריך להתבייש בעצמי או בסטטוס הרפואי שלי. עד לפני ארבע שנים, כשהתחלתי לעבוד בתחום ה- HIV/איידס בישראל, הסטטוס שלי לא היה עולה בשיחות עם אנשים חדשים אלא אם כן היתה לכך סיבה טובה . בכל זאת, מדובר בפרט אישי עלי ("הודאה" בנשאות HIV היא כמו להכניס אתכם לחדר המיטות שלי). כאשר זה כן עלה, עניין לראות איך אנשים מגיבים אלי ואל השיתוף בפרט הזה. ברוב המקרים, נפתחה שיחה מעניינת שאיפשרה לשוחח על HIV/איידס בגובה העיניים בין שני בני אדם- לא בין בן אדם ונגיף. ככל שהרבתי לדבר על HIV/איידס גיליתי שמה שאומרים כל הזמן- תשמור את זה לעצמך, אנשים יתרחקו ממך, לא תהיה לך זוגיות או יפטרו אותך מהעבודה- רחוק מהמציאות אותה חוויתי באופן אישי. דווקא, ככל שהרבתי לדבר ולשתף אנשים- הם התקרבו אלי יותר. כאילו משהו בפתיחות ובחוסר הפחד להיות מי שאני ולהציג את עצמי כך בפני העולם, קסמו לסובבים אותי וקרבו אותם אלי. בגלל זה התחלתי לעבוד בוועד למלחמה באיידס. הבנתי שעם הכניסה לעשור השלישי לחיי יש לי צרכים ורצונות אחרים, אחד מהם היה להיות יותר מעורב בעולם סביבי. אם באמצעות שיחה אקראית עם זרים על HIV/איידס אני מצליח לפתוח להם צוהר שדרכו נשפך אור על נושא סבוך ומפחיד- אני יכול רק לתאר לעצמי איזו השפעה תהיה לי אם אעסוק בתחום באופן פעיל ומלא. התחלתי לעבוד בוועד למלחמה באיידס כרכז שירותים חברתיים של הקהילה החיובית (אנשים החיים עם הנגיף). יצא לי לפגוש קשת רחבה של ישראלים וישראליות מכל שכבות האוכלוסיה ואורחות החיים. נחשפתי לסיפורים אחרים על החיים עם HIV/איידס, סיפורים פחות אופטימיים משלי וקשים הרבה יותר לעיתים. סיפורים על אפליה, ניכור וכאב. כל מה שלא חוויתי בעצמי. המסר שלי לקהילה החיובית היה ונשאר שהחיים שלנו יכולים להיות אחרים, טובים יותר עם פחות חסמים שנובעים מהחיים עם הנגיף. המסר הזה הוביל אותי לעשות צעד, ובשיתוף חברת GSK, המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר והחברה הישראלית לרפואת איידס אצרתי את התערוכה State of the ART: יצירת מופת". התערוכה משלבת עבודות של ישראלים/ות החיים עם HIV/איידס המכניסים אותנו לעולמם האינטימי והכואב, לעיתים, בהתמודדות עם מחלה אפופת סטיגמות. מולן, מוצגות עבודות של סטודנטים המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר אשר עוסקות ב-HIV/איידס כפי שהוא "נראה מבחוץ" שנעשו במסגרת תרגיל "המעצב כיוצר דימוי". אני  מוצא שהחיים עם HIV/איידס הם אותם חיים בכל מקום- מה ששונה זה מי שחי אותם. במילים אחרות, אני זה שמחליט איך הוירוס ישפיע על חיי ולא ההפך. אני מאמין שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לשנות את העולם בו אנו חיים. עם כל הטרפת שמקיפה אותנו בישראל ובעולם בכלל – יש עדיין אנשים וקהילות שמשנים את המציאות בה הם מתקיימים והופכים אותה לטובה יותר. איך? מפשילים שרוולים, מקפלים מכנסיים עד הברך ומתבוססים בחרא שנקרא "החיים שלנו" כדי לנקות אותם מכל מה שמונע מאיתנו להיות הגרסה הטובה ביותר שלנו.אין בי שום דבר שונה מהסובבים איתי אבל יש לי אמונה חזקה שיש לי את היכולת להשפיע על החברה בה אני חי וגם לכם.

    *הטור נכתב למדור מעורבות חברתית, וואינט, 23.12.2014

    אני חי עם HIV כבר למעלה מעשור. מעניין שזה הפרט הראשון שאני בוחר לחשוף. בעצם, זה שני פרטים: זה שאני נשא HIV הוא פרט אחד והשני- משך הזמן שזה הסטטוס שלי. יש משהו מעצים במשפט הזה, עכשיו שאני חושב על זה. לומר שאני נשא HIV לא היתה בעיה עבורי ומעולם לא הרגשתי שאני צריך להתבייש בעצמי או בסטטוס הרפואי שלי. ...

  • למה קונדומים?

    החברים שלנו ב-MTV מציעים פתרונות (ממממ… יוצאי דופן) למי שמתקשה עם קונדומים :)

    החברים שלנו ב-MTV מציעים פתרונות (ממממ… יוצאי דופן) למי שמתקשה עם קונדומים :)