יום רביעי , 25 אפריל 2018
חם באתר:
דף הבית » תרבות ואמנות » יאיר טלמור על זכרונות, בדים והאנדרטה הגדולה בעולם
יאיר טלמור על זכרונות, בדים והאנדרטה הגדולה בעולם

יאיר טלמור על זכרונות, בדים והאנדרטה הגדולה בעולם

AIDS_Quilt-AA-700x

שמיכת הטלאים המפורסמת בתבל

שנות ה-80 של המאה ה-20 בארצות הברית היו שנים של מאבקים ציבוריים להכרה ממסדית וציבורית בקהילת ההומוסקסואלים והלסביות, לצד הכרה במחלה ובדרישה להשקיע במחקרים רפואיים לטיפול בה. באותה עת הבורות והפחד מן המחלה מנע מנפטרים רבים לוויה מכובדת. בשנת 1987 החלה קבוצת מתנדבים בסן פרנסיסקו , ליצור ריבועי בד רקומים המנציחים אנשים שנפטרו מתסמונת האיידס ומסיבוכים רפואיים הקשורים בה. לימים הפך אקט הנצחה זה למפעל ציבורי להכרה חברתית במחלה שנקרא "פרויקט שמיכת הזיכרון לנפטרים ממחלת האיידס" (באנגלית: AIDS Memorial Quilt).

"שמיכת הזיכרון", המכילה את שמותיהם של מעל 94,000 אנשים שנפטרו מן הנגיף, היא למעשה אוסף של 48,000 מלבני בד ברוחב של כ- 76 ס"מ ובאורך של כ-150 ס"מ התפורים זה לזה בקבוצות של שמונה ויוצרים 8,000 ריבועי בד. כיום הפרויקט מנוהל על ידי קרן עצמאית, המפעילה 21 ארגונים מקומיים ("צ'אפטרים"), האחראית לתצוגה ושימור השמיכה.

AIDS-Quilt-capital

שמיכת הטלאים ברחבת הקפיטול, וושינגטון די.סי.

יצירת שמיכה טלאים (Quilt), העשויה מחלקי בד צבעוניים התפורים זה לזה, מהווה סוגה של אמנות עממית אמריקאית פופולארית. לצד שימוש בדימויים דקורטיביים, מהווה השמיכה המסורתית גם אקט של זיכרון משפחתי, כשהיא מועברת מאם לילדיה. מלאכת הרקמה של "שמיכת הזיכרון" נעשתה על ידי קבוצות מתנדבים, בני משפחה וחברים של הנפטרים שיצרו דימויים הקרובים לעולמו של הנפטר. עבור גברת רוטר, אם שהחליטה לתפור שמיכה לזכר בתה שנפטרה מסיבוכים של הנגיף בשנת 1991, תהליך הכנת השמיכה היה "כמו להכין מצבה לבתי…״ 

בחלק מן הבדים מופיע רק השם על גבי יריעת בד צבעונית ואילו באחרים הוסיפו הרוקמים דימויים שונים כגון סמלי מאבק הומו-לסביים,  טקסטים אישיים, דימויים "קאמפיים" או דיוקנאות.  שמיכת הזיכרון יוצאת דופן היא השמיכה שרקמה דבי הוד ג'ונסון לזכר בנה בן החמש שנפטר בשנת 1993. השמיכה מכילה סמלים הקשורים לזיכרונות של האם מילדה. במרכזה דמות של דוב רקום לובש טוקסידו, המאזכר את אוסף הדובים המשפחתי ואת אהבתו של בנה בוב לבגדים.

מלאכת הרקמה של הפנלים הבודדים מהווה מעשה של מחאה ציבורית ומעשה של זיכרון אינטימי גם יחד. גם מעשה התפירה עצמו, שנעשה לעיתים בהדרכת מתנדבים או בשיתוף חברים ובני משפחה מהווה פעמים רבות חלק תהליך של אבל וזכרון. לרבים מן המתנדבים יש קשר רגשי לנושא. מרקר (Mercer), לדוגמה, אם לגבר נשא ובריא, החליטה במחצית שנות ה-90 של המאה ה-20 להתנדב ולרקום שמיכות כחלק מתהליך ההכרה שלה בנשאותו של בנה. השמיכה שיצרה, המציינת את תושבי עירה (Pueblo)בצפון מדינת קולורדו שנפטרו מן המחלה, שמורה בביתה ומוצגת מדי שנה בספרייה הציבורית המקומית לרגל יום האיידס העולמי.

אודות admin