יום רביעי , 25 אפריל 2018
חם באתר:
דף הבית » לחיות עם HIV » HIV והחוק: מה מותר, מה אסור ומה פשוט לא כדאי
HIV והחוק: מה מותר, מה אסור ומה פשוט לא כדאי

HIV והחוק: מה מותר, מה אסור ומה פשוט לא כדאי

לא הרבה חושבים על זה, אבל המקום שבו HIV והחוק נפגשים, יכול להיות מבלבל ומאיים. חוק הוא דבר "יבש" שהיעילות שלו נמדדת רק כשצריך לברר האם בוצעה עבירה ואם כן, מה מידת חומרתה.

באייטם הבא, קיבצנו עבורכם את ההתייחסויות השונות ל-HIV בחוקים, תקנות, נהלי משרדים ממשלתיים ועוד.

למה? הנה שלוש סיבות טובות ומוצקות:

1. "לא ידעתי !" לא יעזור כאן.

"ראש קטן" לפעמים עוזר אבל במקרה של הפצת מחלה מידבקת, החוק הישראלי לא סופר את הטיעון הזה:

לפי חוק העונשין של מדינת ישראל:

218. העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים. 

תפקידה של מערכת המשפט היא לפרש את החוק הזה, בהקשר של המקרה הספציפי. כאן דברים יכולים להסתבך כי הגדרת "עשה את המעשה במזיד.." יכולה להתפרש בכמה כיוונים כמו: א' לא ידעה מה סטטוס ה-HIV שלה מאחר ולא נבדקה מעולם, אך הסתבר כי העבירה אותו ל-ב'. אפשר לטעון כי במציאות של ימינו, אחריותו של כל אדם להיבדק ל-HIV ומאחר ו-א' לא עשתה כך היא נושאת באחריות.

2. "סליחה, אבל אנחנו לא ערוכים לטפל בנשאי HIV.."

את הטיעון הזה שומעים אנשים החיים עם HIV כל הזמן בחיפושים אחר שירותי בריאות שונים. כמובן שהטיעון הזה משולל כל קשר למציאות כפי מוכיחים הנהלים השונים של משרד הבריאות האוסרים על אפליית נשאי HIV בקבלת טיפול רפואי כלשהו. אנשי שירותי בריאות שנאחזים בטיעון המפלה והלא- אנושי הזה, מדגישים את חוסר המקצועיות שלהם בהבנת הנגיף ויותר מזה, בעבודה ע"פ נהלים של משרד הבריאות.

נוהל בריאות השן 1.3 "מניעת העברת זיהומים", משרד הבריאות

חוזר בריאות השן 2.1 "ניהול רפואי של מרפאות שיניים" סעיף 16, משרד הבריאות 

נוהל בריאות השן 2.6 "תפקידי רופא אחראי במרפאת שיניים של תאגיד" סעיף 8.4, משרד הבריאות

חוזר ראש שירותי הבריאות "התייחסות לאנשים החיים עם HIV המטופלים במוסדות רפואיים", משרד הבריאות

3. "סליחה, אבל אנחנו לא מעסיקים אנשים כמוך.."

טעות. טעות גדולה מאוד… כפי שפסק בית המשפט (פוטר בשל היותו נשא HIV- ופוצה ב-42 אלף ש"ח), אפליית אנשים החיים עם HIV בתעסוקה היא עבירה על חוק העסקת אנשים עם מוגבלויות. פסק הדין הזה משמעותי מאוד ביכולת של אנשים החיים עםHIV להיות מוגנים ע"י החוק. הייחודיות בקביעה הזו היא שמערכת החוק מכירה ומגנה על זכותם ורצונם של אנשים החיים עם HIV להשתלב בחברה בצורה נורמטיבית, לעבוד ולהתפרנס ביושר ולא להיות נטל על החברה הישראלית. פסק הדין מציין כי אנשים החיים עם HIV אינם אנשים עם מוגבלויות בשל הנגיף- אך החברה מתייחסת אליהם ככאלו ולכן חוק זה מגן עליהם.

4. "סליחה דוקטור, אתה נשא HIV?"

שאלה סופר- חשובה: האם אנשים העוסקים במקצועות הבריאות שהם נשאי HIV, יכולים לעסוק במקצוע שלהם?

התשובה סופר- פשוטה: כן. בלי בעיה. חופשי על הבר ועוד. משרד הבריאות אפילו התייחס לכך  בשנת 2009 בנוהל "נשאי HIV במערכת הבריאות" וקבע כי אין מניעה מעובדי מערכת הבריאות להמשיך בעבודתם למרות נשאות HIV. הנוהל הזה משמש כלי אפקטיבי ביותר כדי לפורר פחדים בריאותיים הן של המטפל והן של המטופלת. המטפל החיובי יכול להירגע ולדעת שהוא אינו מעמיד בסיכון אחרים ובנוסף הוא אינו צריך לחשוף פרט רפואי- אישי בפני זרים. המטופלת יכולה להיות רגועה ולדעת שהיא אינה נמצאת בסכנה כלשהי או שנמנע ממנה מידע חשוב.

5. שרת הבריאות אמרה שאסור? אז אסור!

אם עדיין יש איזשהו ספק לגבי המידע שנכתב כאן, שרת הבריאות, יעל גרמן, לא משאירה מקום לפרשנויות בגילוי הדעת אותו פרסמה באוקטובר 2013:

 הסירוב להעניק טיפול לנשאי HIV חמור כפליים שכן הוא גם סרוב לתת טיפול לאדם במצוקה וגם מעשה המחזק סטיגמה חברתית חמורה, לא הוגנת ולא מוצדקת, וכל זאת ללא הצדקה רפואית. אני רואה בחומרה רבה סירוב לטפל בנשאי HIV אשר סובלים מאפליה כלפיהם ומיחס חברתי משפיל ומפלה. אנו במערכת הבריאות צריכים לשמש דוגמא חברתית ליחס שיווני ומקצועי וצריכים להעניק לאוכלוסייה זו טיפול תומך ומקבל. מערכת הבריאות צריכה להעניק שירות רפואי לכל מי שזקוק לו אך ורק על בסיס מקצועי וללא אפליה.

אודות Alon Madar

אלון מדר, 35, מתגורר בת"א, וחי עם הנגיף (בשלום) כבר 10 שנים. מדר עוסק בתחום איידס/HIV סטודנט לסוציולגיה, דייל לשעבר ופעיל חברתית בייחוד בקהילה הגאה.