יום שבת , 18 נובמבר 2017
חם באתר:
דף הבית » בלוגים » הבלוג של אלון » אפלקציית "סיקרט": וידוי ליהודים
אפלקציית "סיקרט": וידוי ליהודים
כל יום אני זוכר שאני נשא HIV

אפלקציית "סיקרט": וידוי ליהודים

10178040_10152213083967611_4631081933309232087_n   רן זה לא סוד

לו הייתי צריך לסכם במילה אחת את חמשת השבועות האחרונים, היא בטוח הייתה: איכס…פשוט איכס. המצב הביטחוני-מדיני (יענו מבצע "צוק איתן") הציף לפני השטח את אחד השסעים הגדולים ביותר של החברה הישראלית והוא פוליטיקה. אם האירוע שהתחיל את כל הסיפור, חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים היהודים, ליכד את עם ישראל בכאב קולקטיבי, הרי שהאירועים שבאו לאחריו פילגו את החברה הישראלית וחשפו אותה במערומיה: אנחנו לא תמיד יותר טובים "מהם". ואני מתכוון לחטיפתו ורציחתו של הנער הערבי כפעולת תגמול של נערים יהודים שלוחי רסן ונטולי אנושיות.

ואז התחילה מלחמה. האלימות המילולית והפיזית שהפגנו אחד כלפי השניה הזכירו ימים שחורים יותר במדינתנו (וכן, אני מתכוון לימים שהובילו לרצח רבין). בעודנו מתגוננים מפני טילים מעזה, (ומתקפת תדמית עולמית) מצאנו את האנרגיה להפנות חיצים אחת כלפי השני כאילו כל העולם לצידנו ויש לנו רזרבות של סולידריות. כאילו לא למדנו כלום. כאילו, שכחנו שאחרי שהתותחים ידממו (סליחה על הדרמה) נישאר אנחנו, עם עצמנו, להתמודד עם אותן בעיות שהיו כאן כבר קודם.

ואז אפליקציית סיקרט נולדה. לאבודים- מדובר באפליקציה בה ניתן לשתף הגיגים ומחשבות באנונימיות מוחלטת. "למה זה טוב?" תשאלו. בואו נדמיין מצב שבו אתן או מישהו שאתם מכירים חי עם סוד גדול. והסוד הזה, כדרכם של סודות, מכביד על הנפש. ולסוד הזה יש את הכח לפגוע במחזיק בו (בגלל זה שומרים סודות, לא?). "סיקרט" מאפשרת לאותו אדם את מה שהנצרות מציעה למאמיניה: וידוי אנונימי שיקל על נפשו המעונה של המחזיק בסוד ובכך לספק גאולה מחיבוטי נפש.

עידן זה לא סודסער זה לא סוד

ואז "הבהמות" גילו את סיקרט. ואני משתמש במונח "בהמות" מאחר והתוכן שהועלה בסיקרט הזכיר לי את הפתגם/שאלה הידוע: מה מותר האדם מן הבהמה?משתמש מסוים באפליקציה ניצל את הבמה על מנת לחשוף את סטטוס ה-HIV  של אדם אחר. מעבר לחדירה הגסה לפרטיות – החשיפה הזו הבהירה בצורה ברורה כשמש את הסכנה הטמונה באפליקציות כמו סיקרט. אני מודע לכך שאנחנו חיים בעידן טכנולוגי בו האח הגדול מסתכל עלינו כל הזמן. אני לוקח את הסיכון המחושב, כמו כולם, ומעדיף להיות בעולם הסייבר מאשר לא להיות בו. אני משלים עם העובדה שפרטים אישיים שלי (עד גבול מסוים) חשופים לכל. הייתי רוצה להאמין שהגבול בין המותר ובין המתועב בעולם האינטרנט- יהיה ברור לרובנו. חשיפת הסטטוס החיובי של אדם היא פשע שלא ניתן לעשות את הדין עם מי שביצע אותו- ובטח שלא להחזיר את הגלגל אחורה או לפצות את מי שנפגע ממנו. הסיפור הזה, עורר גלים רבים בקרב הקהילה החיובית (אנשים החיים עם HIV/איידס). גלים של פניקה, פחד ורדיפה ומסיבה ברורה: המידע הרפואי האישי שלנו- הופקע מאיתנו והפך לנחלת הכלל. בטח תגידו "אבל אלון, לא צריך להגזים, בסך הכול מדובר במקרה קיצון יחיד!" אז זהו, שלא. במדינה בה מעסיקים מרשים לעצמם לנבור בהיסטוריה הרפואית של מועמדים ולהפלות אותם על בסיסה, רופאים מרשים לעצמם לברור מטופלים על סמך אותה סיבה (משרד הבריאות כבר קבע שאין סיבה לסרב טיפול לאנשים החיים עם HIV/איידס) לא פלא שאנשים מרשים לעצמם לעשות אאוטינג (הוצאה מארון כזה או אחר) לאחרים. אבל איך אומרים? מעז יצא מתוק. בצעד מפתיע לטובה, הוועד למלחמה באיידס יצא בקמפיין שאי אפשר היה להתווכח איתו ועם התוצאות שלו- "אני נשא HIV  וזה לא סוד!" הרעיון מאחורי הקמפיין הוא להוציא לאוויר את העולם את מה שאחרים רואים כחסרון, אות קין, עונש לחסרי האחריות והבושה שבינינו, ולעשות ממנו עובדה פשוטה שמסתכמת בפואנטה פשוטה: הסטטוס שלי- הוא שלי ואם מישהו חושב שזה כלי נשק נגדי- טועה ובגדול. ואתם יודעים מה עושה את הקמפיין הזה למוצלח? דווקא השימוש בפלטפורמה שנויה במחלוקת כמו אפליקציית סיקרט. הכניסה לגוב האריות והאמירה המשתמעת מכך שאותנו לא תצליחו להפחיד. הניצול הלא- ציני של פלטפורמה שנמצאת בשיאה כדי להעביר מסר חברתי חיובי וצודק.

בסופו של יום, כשהתותחים ידממו- נישאר אנחנו עם עצמנו להתמודד עם אותן בעיות שהיו כאן כבר קודם. אז אולי, במקום לחפש ולספק לעצמנו הסחות דעת, נשהה קצת בקקה של עצמנו, נמלא את ראותנו בצחנתו, נקיא בפה של עצמנו ונתחיל לחפש את הפתרונות במקומות אחרים: ביחד ולא לחוד.

אודות admin