יום שבת , 24 פברואר 2018
חם באתר:
דף הבית » לחיות עם HIV » אהבה חיובית: HIV בזוגיות
אהבה חיובית: HIV בזוגיות
שורפת מטבחים לשעבר. צילום: יונתן לבני

אהבה חיובית: HIV בזוגיות

אמא שלי מספרת שמהילדות הייתי הילדה הכי סקרנית בעולם, חוקרת ושואלת ואפילו עורכת "ניסויים". כך מצאתי את עצמי שורפת את המטבח לא אחת..

קוראים לה חיה כהן, 30, מסיימת תואר שני בתרפיה באמנות ועורכת מחקרים מסוג אחר: זוגיות חיובית- כשאחד/ת מבני הזוג חי/ה עם HIV. זוגיות היא לא דבר פשוט ובטח כש-HIV נכנס לתמונה. שאלות של דימוי עצמי, הערכה עצמית והתמודדות רגשית עם מצב כרוני, הן רק חלק מהשאלות שנשא/ית HIV מתמודדים איתם.  נפגשנו עם חיה כדי לשמוע ממנה מה משך אותה לחקור את הנושא ומה היא מקווה לגלות.

למה דווקא HIV/איידס? כבד, לא?

כשראיתי שבוועד למלחמה באיידס מחפשים מנחי סדנאות הסברה לנוער הסתקרנתי להכיר את האוכלוסיה. היה לי מעט ידע בזמנו, ורציתי להיחשף לאוכלוסיה, ללמוד ולחוות אותה.כך שבעצם הסיבה העיקרית שבזכותה הגעתי לוועד לפני תשע שנים הינה סקרנות גדולה. עד שהגעתי לוועד לא היה לי קשר אישי ל-HIV. מהרגע שהגעתי לוועד למלחמה באיידס גיליתי משפחה חמה ומעצימה, הכרתי אנשים נפלאים ומצאתי מקום בו אין גבול לאהבת האדם.לסקרנות שלי התווספה תחושת מחויבות ורצון לעורר שינוי חברתי.

תשע שנים זה הרבה זמן, מה עשית שם?

במסגרת העבודה בוועד הנחיתי סדנאות הסברה לבני נוער בכל הארץ, השתתפתי בהכשרת מנחים, בשלוש השנים האחרונות הייתי אחראית על מערך שיווק סדנאות ההסברה לבתי ספר ולקחתי חלק פעיל בכל אירועי הוועד בתשע השנים האחרונות (דוכני הסברה, תערוכת האומנות השנתית, מסיבת "מעושרות" ועוד).

אז מה בעצם את חוקרת?

גורמים המסבירים רווחה נפשית בקרב נשאי HIV  הנמצאים בזוגיות. בחרתי למחקר מודל זוגיות שמשלב בין המשתנים גורמי לחץ ומעברים בחיים, תחושת קוהרנטיות ואיכות יחסים וכיצד הם משפיעים על הרווחה הנפשית של אדם החי עם HIV  ונמצא בזוגיות.

המילים "זוגיות" ו- "נשאות HIV" נשמעות כאוקסימורון להרבה אנשים (וגם לנשאי ונשאיות HIV)…

נכון ודווקא בגלל זה בחרתי לחקור את הנושא לעומק. החברה הישראלית צריכה להכיר בכך שיש כזה דבר זוגיות עם HIV (זוגיות מעורבת). יש חיים עם HIV  והם חיים שמכילים רווחה נפשית, זוגיות וניהול חיים זוגיים משותפים לצד HIV שהיא מחלה כרונית לכל דבר. אני מאמינה שהמחקר שלי יכול לתרום להבנה של הנושא ולשנות דעה רווחת מוטעית.

ולמרות שאת שלילית ל-HIV בחרת לחקור לא רק את זה אלא גם זוגיות בהקשר החיובי, למה?

מעניין אותי לחקור תחום שבו קיים מתח מתמיד- זוגיות, ומה קורה שמתווסף לכך גורם הנשאות. תחום הזוגיות הינו תחום שאני מתעסקת בו לא מעט. מעניינת אותי במיוחד המורכבות שטמונה ביצירת מערכת יחסים זוגית ושימורה. לאורך כל השנים באקדמיה, הכעיס אותי שיש הרבה מחקרים בנושא זוגיות ומעט מחקרים המתמקדים בנשאי HIV הנמצאים בזוגיות. המחקרים שכן קיימים בנושא נערכו בעיקר בשנות 1980-90. מכיוון שאי אפשר להשוות בין אז להיום הודות להתפתחויות הרבות מאז ובייחוד גילוי הטיפול התרופתי המשולב, סקרן אותי לבחון איך כיום מתקיימת זוגיות בקרב נשאים, בין אם בזוגיות מעורבת סטאטוס ובין אם זוגיות חיובית. בנוסף, מרבית המחקרים כיום נערכים במדינות מתפתחות (אפריקה) ואי אפשר להשליך מהם על מדינות מתפתחות. לכן, יש חשיבות עליונה לבדוק מה השתנה עם כניסת הקוקטייל, שהפך את מחלת האיידס למחלה כרונית מה שיצר שינוי בשיח ממחלת האיידס לנשאות HIV.

מחקרים בודקים תקפות או דחיה של תיאוריה- מה התיאוריה שאת בוחנת?

למחקר הנוכחי אני מגיעה עם הסקרנות הגדולה שלי ואני חייבת לציין פה שתהליך העבודה על התזה מרתק אותי ומרגש אותי מאוד. הקטע המצחיק הוא שברמה האקדמית רכשתי הרבה ידע בנושא המחקר, חשבתי שאני יודעת. אולם, כשהתחלתי להפגש עם נשאים ונשאיות ולתפעל את המחקר האופרטיבי (ביצוע המחקר בפועל) גיליתי שדרך חוויית העבודה על המחקר והתוצאות עד כה שעדיף כרגע "לזנוח" את הידע האקדמי ולאפשר לעצמי להתמסר למחקר ולהפתעות שהוא מביא איתו.

את מאמינה שתוצאות המחקר יכולות לעשות שינוי של ממש?

ברור! ברמה היישומית, חשיבות המחקר הינה לתת לאנשי מקצוע בתחומי הנפש  ידע נוסף לגבי רווחה נפשית של נשאי HIV שנמצאים בזוגיות. מתוך ידע זה, נוכל לפתח כלים שיסייעו לנשאים/ות בהתמודדות היומיומית במסגרת הזוגיות ומחוצה לה.

ברמה האקדמית, אני שואפת לתרום להעשרת, הרחבת והעמקת תחום מחקר זה בישראל. הכנסת נושא ה-HIV לדיון באקדמיה, לעבודת מחקר נרחבת ושבירת השתיקה סביב נושא זה.

 אותנו שכנעת- מה את רוצה לומר לקוראים שלנו?

אני מזמינה אתכם/ן, אנשים החיים עם HIV ונמצאים בזוגיות, להשתתף במחקר ולסייע לי בקידום המודעות לנושא חשוב זה. ההשתתפות במחקר הינה אנונימית לחלוטין וכרוכה במענה על שאלונים דרך האינטרנט (זמן משוער כחצי שעה).

כל אחד ואחת מכם/ן יקר וחשוב למחקר, לכן, אשמח לכל עזרה בקידום תחום חשוב זה ולפעול ביחד לקראת שינוי חברתי ומניעת סטיגמה.

המחקר נערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן.

מנחי המחקר: פרופ' ורדה סוסקולני, ד"ר אייל קלונובר, ד"ר דפנה רגב.

למילוי שאלון אנונימי (ע"י נשאי HIV בזוגיות) לחצו כאן.

אודות admin