יום חמישי , 21 ספטמבר 2017
חם באתר:
דף הבית » בלוגים » הבלוג של אלון » כל מה שביקשתי זה משפחה…
כל מה שביקשתי זה משפחה…
עיצוב: סיון לוסטגרטן, אמביוולנס

כל מה שביקשתי זה משפחה…

" אתה רואה את הקו הזה? זה קו החיים ואצלך הוא מודגש ורציף, זה אומר שיהיו לך חיים ארוכים ובריאים יחסית. והקפלים שנוצרים מקיפול הזרת, זה כמה ילדים יהיו לך. אני רואה אחד או שניים או משהו באמצע. בן ואולי בת..", אמרה דודה שלי כשקראה לי בכף היד לפני חמש עשרה שנים. הייתי בן עשרים, שניה לפני שאני יוצא להרפתקה הגדולה בחיי וחיפשתי סימנים מחזקים לקראת החיים החדשים בארץ חדשה. הרבה דברים קרו מאז אותה קריאת כף יד ובכל זאת, מדי פעם, הייתי נזכר בה. בייחוד אחרי שגיליתי שאני נשא HIV. נקרעתי בין הרצון להאמין לדודה שלי לבין מה שהשכל הישר אומר- עזוב שטויות, קריאות בכף יד עאלק. בתור אחד שחי עם הנגיף כבר אחת עשרה שנה, נראה לי שהיא גם צדקה, הדודה שלי. אני במצב גופני ובריאותי מצויין. למדתי להקשיב ולסמוך על הגוף שלי ולטפל בו/בי כמו שצריך. החיים עם מחלה כרונית מגיל צעיר יחסית (24) דפקו כמה תכניות בדרך אבל, בגדול, HIV לא מנע ממני לחיות את החיים שלי.

רק דבר נלקח ממני. דבר אחד- שהיה שוה הכל: ילדים.

מאז שאני זוכר את עצמי-אהבתי ילדים ואת חברתם. הידיעה שיהיו לי ילדים היתה מובנית ואורגנית, לא משהו שיש להטיל בו בכלל ספק. עם השנים, אחרי שיצאתי מהארון והתחלתי לחיות את חיי באור השמש, ילדים הפכו להיות פריט ברשימת "דברים לעשות" אבל כבר לא בדירוג גבוה. שילוב של אורח חיים של דייל והומו שחושב שיישאר צעיר לנצח. תחושת הביטחון הזו התנפצה עם גילוי הנשאות. הייתי צריך להגיד תודה בכלל על זה שיש טיפול תרופתי שיציל את חיי. ילדים ירדו מהרשימה לחלוטין. חוצמזה, שמי ייתן להומואים לעשות ילדים ולהקים משפחה. מוזר לחשוב על אחת הזכויות הבסיסיות של כל אדם- הזכות למשפחה- כמצריכה אישור של מישהו אחר. ההטרוסקסואלים ביניכם עשויים שלא להבין את הנקודה הזו עד הסוף. מבחינתכם, ומבחינת החוק בישראל ובעוד הרבה מקומות בעולם, הומואים הם אזרחים שאינם שווי זכויות, ואני אומר "הומואים" ולא מתייחס לקהילה הגאה בכלל, מאחר ונשים לא צריכות אישור מאף אחד כדי להיכנס להריון ולהקים משפחה. ממני, לעומת זאת, ומכל גבר שרוצה להקים תא משפחתי שחורג ממבנה בעל/אשה/ילדים, הבחירה הזו מופקעת באופן שרירותי. זה אולי אחד המקרים הבודדים בו גברים סובלים מאפליה והדרה ביחס לנשים. HIV כמובן לא עושה את זה פשוט יותר. עד לפני כמה שנים, לא היתה בכלל אופציה טכנית לעשות את זה. אבל היום קיימת פרוצדורה שנקראת שטיפת זרע. הוירוס נמצא בנוזל הזרע- אך לא בזרע עצמו. שטיפת זרע "מנקה" את הוירוס מדגימת זרע ומאפשרת הפריה או הזרעה מבלי לחשוש להדבקה של האשה. זו גם הסיבה שאב אינו יכול להדביק עובר ב-HIV. הפרוצדורה הזו קיימת בישראל וכלולה בסל הבריאות לנשאי HIV  וביה"ח הדסה עין כרם מפעיל פרוייקט ייחודי מזה כמה שנים שמנגיש את השרות לגברים נשאי HIV. הפתרון הזה הציל את החלום שלי למשפחה. כשמלאו לי שלושים, סדרי עדיפויות בחיים השתנו. ריגושי הבזק וסיפוק צרכים מיידי איבדו מהקסם הממכר שלהם. הרגשתי שהגעתי לנקודה בה אני  צריך יותר. יותר תוכן. יותר עומק. יותר שורשים. התמזל מזלי, כמו הרבה פעמים אחרות בחיי, ומצאתי בת זוג להורות ש-HIV לא הפחיד אותה והקמנו משפחה יחד בצורת הורות משותפת. ההתמודדיות שלנו כהורים דומות אך גם שונות משל זוגות אחרים, הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים. הקשר שלנו לא מבוסס על רומנטיקה או אהבה אינטימית של בני זוג אלא על חברות עמוקה ומטרה  משותפת: הרצון של כל אחד מאיתנו להקים משפחה. גם פונדקאות נפתחה כאפשרות פרקטית לאנשים החיים עם HIV. יעידו על כך עשרות זוגות מעורבי סטטוס כמו גם יחידנים (אני מכיר מספר אבות יחידנים באמצעות פונדקאות), הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד, שמימשו את זכותם ובחרו להקים משפחה על אף הקשיים. הזכות למשפחה וילדים היא שלנו ושלנו בלבד. כל ניסיון לשלול זכות זו היא שלילת זכותו של אדם לחיים טובים ושויוניים. הבחירה להקים משפחה היא לא החלטה פשוטה ולעולם תהיה החלטתה אישית- לאף אחד אחר אין זכות לשלול או לערער אותה. אף פעם לא האמנתי ש-HIV צריך או יכול למנוע ממני את החיים שתמיד איחלתי לעצמי. רק אני יכול למנוע ממני את החיים שתמיד איחלתי לעצמי.

פרו ורבו ומלאו את הארץ.

אודות admin

השאירו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>